חוק רישוי עסקים, תשכ”ח-1968
כל מי שרוצה להקים עסק צריך לדעת מהו חוק רישוי עסקים. חוק רישוי עסקים, תשכ”ח-1968, קובע אילו עסקים נדרשים לקבל רישיון. מטרת רישיון זה היא לשמור על בריאות הציבור ועל הבטיחות, הביטחון ואיכות החיים של כלל האזרחים. הרישיון מונפק בישראל על ידי הרשות המקומית, והוצאתו מעידה כי בעל העסק עומד בכל הדרישות החוקיות והרגולטוריות להבטחת פעילותו התקינה של העסק לטובת כלל הציבור.
כל בקשה לרישיון עסק יש להפנות למחלקת רישוי עסקים במועצה הרלוונטית, שם היא חייבת לעבור בדיקה וחוות דעת מצד הועדה המקומית ומחלקותיה באשר לשימושים המותרים במקרקעין שבהם מבוקש רישיון העסק.
מהן הרפורמות שהחוק עבר (תיקון מספר 27 ותיקון מספר 34)
רישיון ניהול עסק ניתן בישראל מתוקף חוק רישוי עסקים. החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות שמגדירות את העסקים טעוני הרישוי, או במילים אחרות, אילו עסקים מחויבים בהוצאת רישיון עסק, ואילו עסקים פטורים מרישיון. לשם הבהרת הנושא, פורסם בשנת 2013 צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) ובו רשימת העסקים שחייבים להוציא רישיון עסק.
לאור העובדה שהחוק נחקק כבר בשנות ה – 60 של המאה הקודמת, עלה הצורך להוסיף את הרפורמה החדשה ברישוי עסקים, על מנת לעדכן אותו ולהתאים אותו למאה ה-21; לשם כך נוספו שני תיקונים:
“תיקון מספר 27 לחוק רישוי עסקים” בשנת 2010
תיקון מספר 27 לחוק העניק הקלות לעסקים, כמו למשל אפשרות לרישיון תקופתי, למספר שנים קבוע; הוספת מסלול מזורז לשם קבלת רישיון עסק; ואפשרות לערער על החלטה לגבי רישיון.
אך התיקון המהותי ביותר הוא חובת גיבוש מפרטים אחידים, כאשר המטרה הייתה קביעת מפרט זהה וקבוע לכל סוג פעילות עסקית, עם רשימת דרישות אחידה מצד כלל נותני האישור (כלומר הגופים הממשלתיים האחראים על מתן אישורים ברישיון העסק).
בשנת 2012 אושר תיקון שיישם הלכה למעשה את ההוראות בשטח. בשנת 2013 פורסם צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) ובו רשימה מפורטת של פעילויות ועסקים שחייבים לקבל רישיון עסק. הצו חילק את העסקים ל-10 קטגוריות עיקריות:
“תיקון 34 לחוק רישוי עסקים של 2018”
הרפורמה החשובה האחרונה של החוק (נכון ל – 2023) נחקקה ב – 2018. היא כוללת את תהליך הרישוי הדיפרנציאלי, שמבדיל בין עסקים עם פעילות פשוטה, עם פעילות בינונית ועם פעילות מסוכנת. התיקון קובע מסלול רישוי ייעודי לכל סוג פעילות. לדוגמה, עסק פשוט יכול לקבל רישיון עסק על סמך תצהיר בלבד.
התיקון הנוכחי קבע כי חובה לפרסם מפרטים אחידים עד תחילת שנת 2023, לכל סוגי העסקים (מלבד חריגים שיטופלו על ידי שר הפנים).
כמו כן, תיקון 34 מציע חידוש אוטומטי של רישיון עסק אם אין התנגדות של נותני האישור שהוזכרו, מצד אחד, ואת הגברת האכיפה והפיקוח על עסקים, מצד שני, באמצעות הרחבת רשימת העבירות (ובהתאם, הגדלת הקנסות והעיצומים).
אולי יעניין אותך:
תוכנית בניה | בנייה על גג משותף
תהליך הוצאת רישיון עסק בישראל
שלבי הנפקת רישיון עסק:
- קבלת מידע וטפסים: פניה ליחידה לרישוי עסקים ברשות המקומית לשם קבלת מידע מוקדם וטפסים לצורך הגשת הבקשה. כיום ניתן לעשות זאת דרך אתר האינטרנט.
- הגשת טופס בקשה: מילוי טופס בקשה והגשתו (חתום!) ליחידה המקומית לרישוי עסקים.
- בחינה ראשונית: בחינת הבקשה ע”י היחידה לרישוי עסקים הרלוונטית, יחד עם המסמכים שהוגשו. הרשות המקומית תנפיק אישור שהבקשה הוגשה במועד.
- בחינה על ידי הגורמים המאשרים: העברת הבקשה (על ידי היחידה לרישוי עסקים) אל הגורמים המאשרים הרלוונטיים לשם בדיקה ואישור.
- ריכוז המידע וקבלת החלטה: היחידה מרכזת את המידע המתקבל, כולל את חוות הדעת והתנאים שהציבו הגורמים המאשרים, ובהתאם מעבירה את תשובתה למגיש הבקשה.
- הנפקת רישיון עסק או ערעור: אם התשובה חיובית, מנפיקים רישיון עסק. אם הבקשה נדחתה, ימסרו הליקויים הדורשים תיקון, ולבעל העסק יש זכות לערער על הדחייה, או להגיש בקשה מחדש לאחר תיקונים.
הנפקת רישיון עסק היא תהליך שלוקח זמן אך על העסקים לקיים את ההוראות במדויק על מנת לקבל רישיון. חשוב לדעת שעסק שפועל ללא רישיון עובר עבירה פלילית, שהעונשים עליה כוללים סגירת עסק, קנסות, ואף מאסר.
מיהם הגורמים המאשרים?
נותני האישורים כפי שמופיעים בחוק, הם:
- המשרד להגנת הסביבה בתחום איכות הסביבה,
- משטרת ישראל לגבי ביטחון ושלום הציבור,
- זרוע העבודה במשרד העבודה בתחום בטיחות וגיהות,
- משרד החקלאות בתחום בריאות בעלי החיים ומניעת זיהום מקורות מים,
- משרד הבריאות אחראי על בריאות הציבור ועל התברואה
- הרשות הארצית לכבאות והצלה בתחום כיבוי האש.
מה נעשה במקרה של סירוב למתן רישיון עסק?
לבעל עסק שבקשתו לרישיון נדחתה יש 2 דרכים אפשריות לערעור:
- ערעור בפני גורם מוסמך תוך 30 יום ממועד ההחלטה בנוגע לרישיון. גורם מוסמך יכול להיות למשל ראש רשות הרישוי המקומית, מנכ”ל המשרד נותן האישור, נציב כבאות והצלה, מפכ”ל המשטרה וכו’..
- עתירה לבית משפט מחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מינהליים, לא יאוחר מ-45 יום ממועד ההחלטה (עיכוב עלול לגרום לדחיית העתירה על הסף). יש לפרט את הנימוקים לערעור על החלטת דחיית הבקשה לרישיון. בין הנימוקים שמקובל להעלות במקרים מעין אלו ניתן למנות את הטענה שההחלטה אינה מבוססת, לא עובדתית ולא משפטית, או שהיא אינה סבירה, אינה מידתית, מפלה, נגועה בשיקולים זרים, נוגדת את חופש העיסוק וכו’.
לכמה זמן תקף רישיון עסק?
מה שקובע את זמן תוקף הרישיון למעשה היא טבלה מפורטת המופיעה בתוספת לצו רישוי עסקים, ומפרטת את כל סוגי העסקים “טעוני הרישוי” (במידה והם עומדים בתנאים המפורטים באותה טבלה). רשיונות עסק מתחלקים לכמה סוגים:
רישיון עסק לצמיתות
זהו בעצם רישיון עסק ללא תאריך תפוגה. אופציה זו בוטלה בעקבות תיקון 34 לחוק .
העסקים היחידים שיש להם רישיון עסק לצמיתות הם:
עסקים שקיבלו רישיון לצמיתות לפני שתיקון 34 נכנס לתוקף (כלומר לפני 1.1.2019), ושעל פי רשימת העסקים המעודכנת, תוקף הרישיון שלהם הוא ל-15 שנה. אם לעסק היה רישיון לצמיתות, אבל סוג עסק זה זכאי לפחות מ – 15 שנה, אז הרשימה קובעת – כלומר לא יינתן לו רישיון לצמיתות.
בעקבות הכתבה שקראת:
רישיון עסק תקופתי
כפי שאפשר לראות בבירור ברשימת העסקים טעוני הרישוי, יש כמה אפשרויות מוגדרות באשר לתוקף רישיון: שנה אחת, שלוש, חמש, עשר או חמש עשרה שנה. הכל בהתאם לפירוט ברשימה.
כל רישיון תקופתי פג ב-31 בדצמבר של השנה המתאימה.
רישיון עסק זמני
הוצאת רישיון עסק זמני נמצאת באחריות הרשויות המקומיות.
היתר זמני הוא היתר לעסק טעון רישוי (בהתאם לרשימה בצו רישוי עסקים), והוא אמור “לכסות” אותו עד לקבלת רישיון קבוע. ההיתר הזמני תקף לתקופה של שנתיים לכל היותר, גם באופן מצטבר.
