רישיון עסק מזון

רישיון עסק מזון – גלו כיצד עוברים את התהליך בהצלחה:

זה לא סוד שהקמת עסק פרטי בישראל כרוכה בבירוקרטיה; על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעסק מזון. לכן חשוב לעשות את תהליך הרישוי באופן יעיל ונכון.

כדי להתארגן נכון לקראת התהליך של הוצאת רישיון עסק מזון – בין אם רישיון עסק מזון מהבית, או רישיון עסק למסעדה – ועל מנת למנוע עיכובים מיותרים, חשוב להיות מודעים לשלבים של התהליך, כמו למשל:

פגישות ייעוץ: 

1.עם נציג חברה ייעוץ המתמחה בהשגת רישיונות עסק, כדי לבדוק היתכנות קבלת רישיון עבור עסק ספציפי בהתאם לתקנות רישוי עסקים, בדיקת היתרים קיימים, הגדרת ייעוד העסק, וכו’. כאן נוצר הבסיס הראשוני לבניית לוחות הזמנים. 

2.עם הצוות המלווה הכולל אדריכל, טכנולוג מזון, מנהל פרויקטים, מודד וכו’. הצוות הזה ילווה את המבקש לכל אורך התהליך, עד לקבלת הרישיון.

עריכת תוכנית אדריכלית מפורטת הכוללת: 

• סוג העסק
• שטח העסק
• תכנון פיזי של העסק (מטבח, הגשה, ישיבה, פריקה וטעינה, נגישות, שירותים, חצר, כלים וציוד מטבח, כיורים, מקררים, וכד’).
• מתקנים מחוץ לעסק (ארובות, טיהור אוויר, מזגנים, מיכל אשפה, מפרידי שומן וכד’).
• פתחים (דלתות, חלונות, חלון ראווה, וכד’).

1.הגשת המסמכים למשרד הבריאות לשם קבלת חוות דעת מקדמית. עסק בתחום המזון נדרש לצרף מסמכים המתארים “תרשים זרימה” של המזון, החל מהגעתו לעסק, ועד להגשה ללקוח, בנוסף להערכת  מספר הלקוחות, סידורי תברואה וכו’. 

2.קבלת אישור עקרוני וקביעת מועד לביקורת. במסגרת הביקור נציגי משרד הבריאות יוודאו הלימה בין תכניות העסק לבין מה שקורה בפועל.

3.קבלת רישיון עסק ויצרן מזון. עברתם בהצלחה ביקורת של משרד הבריאות? עכשיו תקבלו אישור חוקי ממשרד הבריאות, כעסק מזון. 

מהו רישיון עסק מזון? 

חוק רישוי עסקים קובע, כי כל בעל עסק מחויב ברישיון מטעם הרשות המקומית. מטרת הרישיון היא לוודא שמירה על בריאות ובטיחות הציבור, כמו גם שמירה על איכות הסביבה.

משרד הבריאות אמון, מעצם הגדרת תפקידו כמגן על בריאות הציבור, על כך שהמזון במדינה נקי מגורמי תחלואה שונים. לשם כך  נחקק חוק העוסק בנושא תברואת מזון.

החוק קובע כי עסק שמוכר מזון חייב ברישיון עסק מזון, והוא מחייב עסקי מזון כגון בתי אוכל, חברות קייטרינג, מפעלי מזון ועוד, להוכיח עמידה בדרישות משרד הבריאות כתנאי לקבלת רישיון.

למי פונים לקבל רישיון עסק מזון?

לאחר הכנת תכנית אדריכלית, גרמושקה מעודכנת ומסמכים נוספים, מגישים את המסמכים בחמישה עותקים למחלקת רישוי העסקים המקומית. זו תעביר את הבקשה לגורמים המאשרים, הכוללים בין השאר את שירות המזון המחוזי, אגף בריאות הסביבה המחוזי, משטרה, שירותי כבאות והצלה, ועוד, על פי הצורך.

לאחר קבלת האישורים מהגורמים הללו, תתקיים ביקורת פיזית באתר העסק על ידי הגורמים הרלוונטיים, כולל נציגי משרד הבריאות. 

הפיקוח על עסקי המזון בישראל

על פי אתר משרד הבריאות, משרד הבריאות צריך “לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח, ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון מיקרוביאליים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון”.

לשם כך הודרו מספר סוגי עסקים העוסקים במזון:

• מפעלי ייצור מזון/קייטרינג – פיקוח ע”י שירות המזון הארצי של משרד הבריאות.
• מסעדות, עסקי הארחה (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים, גני אירועים, אולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, אטליזים, מרכולים גדולים, שווקים – פיקוח ע”י המערך הארצי לבריאות הסביבה של משרד הבריאות. 

עיקר פעילות המערך הארצי לבריאות הסביבה בתחום מתבטא בפיקוח תברואתי על העסקים שהוזכרו, ובבדיקה שהם אכן פועלים בהתאם לכללים, כמו שימוש בחומרי גלם ממקור מאושר ובטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות וכו’.

בנוסף, המערך הארצי לבריאות הסביבה מנפק חוות דעת ואישורים לרישוי עסקים בכלל, ולרישוי עסקי מזון בפרט, על בסיס תקנות רישוי עסקים מזון:

מהן הדרישות לקבלת רישיון עסק מזון?

אפשר לחלק את הדרישות לקבלת רישיון עסק מזון לשניים:

דרישות כלליות – כמפורט בתכנית העסק, כלומר פירוט הפרמטרים של העסק, כמו סוג ושטח העסק, פירוט וחלוקה של המבנה הפיזי של העסק (חללים, אזורים, פתחים), ופירוט המתקנים שמחוץ לעסק.

דרישות פרטניות – על פי הסוג הספציפי של העסק, בהתאם לרשימה של משרד הבריאות. ברשימה מוגדרים מספר סוגים של עסקי מזון, ולגבי כל אחד יש רשימה מפורטת של מה מותר ומה אסור למכור, דגשי תברואה שונים, טיפול בפסולת, שמירה על טמפרטורה מתאימה ועוד.

סוגי העסקים כולים:

• מזנון
• בית קפה
• מסעדה
• פיצרייה
• מזנון בורקס
• מזנון פלאפל
• אולם שמחות

משרד הבריאות פרסם קשת נהלים רחבה, שנועדה לוודא שתהליך הכנת המזון בבתי אוכל הוא תקין ואינו מסכן, לא את העובדים, ולא את הלקוחות. 

לכן, על כל עסק שמעוניין להפעיל עסק מזון, להתעדכן ברשימת ההנחיות לקבלת רישיון. 

לדוגמה, עסק העוסק במזון חייב במנדף, במפריד שומנים, בהפרדה בין משטחי מזון בשר ודגים נאים ומשטחים להגשת מזון מוכן, ועוד. היבט נוסף של הדרישות נוגע בנושאי נגישות שונים – הן עבור בעלי מוגבלויות והן לשם גישה כללית לעסק.

האם עסק מזון מהבית צריך רישיון עסק?

כל עסק חייב רישיון וגם עסקי מזון חייבים ברישיון עסק, זאת על פי רשימת צו רישוי עסקים.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות, הגבלות הקורונה בכלל ועל עסקי המזון בפרט, הביאו לפריחה של בישול ביתי, מה שיצר מצב ייחודי ברישוי עסקים: בישול ביתי ומכירתו לציבור אינם מוסדרים בחקיקה.

מצד שני, העיסוק במזון מלווה בפוטנציאל לסיכון תברואתי לבריאות הציבור, ועסקים בקטגוריה זו מחוייבים להוציא רישיון עסק. קושי נוסף הוא שהתנאים למסעדות, שירותי קייטרינג וכו’ הם בלתי סבירים לעסק ביתי.

נכון להיום הפתרון הוא דו-שיח עם המחלקה לבריאות הסביבה המקומית, לשם מציאת פתרון יצירתי למצב. בכל מקרה, חשוב לזכור שעסק שפועל ללא רישיון עובר עבירה פלילית.

כמה זמן צפוי להימשך תהליך של קבלת רישיון לעסק בתחום המזון?

תהליך קבלת רישיון עסק מזון עשוי לארוך שבועות ארוכים ואף חודשים ויותר מזה. משך התהליך עד לקבלת רישיון לעסק בענף המזון תלוי בגורמים שונים כגון סוג העסק וגודלו, מיקומו של בית העסק והגישה של הרשות המקומית, אופן הגשת מסמכי הבקשה ועד כמה עמוסה הרשות בבקשות לרישוי עסקים באותו הזמן.

כמו כן, יש חשיבות עליונה לאיכות הגשת הבקשה, שכן אם יש צורך לבצע השלמות לאורך התהליך, הדבר עשוי להאריך מאוד את פרק הזמן עד לקבלת רישיון עסק. יש להביא בחשבון שפרק הזמן עד לקבלת האישור מצריך ביצוע בדיקות שונות מטעם הרשויות (תברואה, בטיחות אש וכדומה) כך שכדאי להיות סבלניים, לארגן את כל מה שנדרש בצורה נאותה ולגלות אורך רוח. 

יחד עם זאת, בכדי לזרז את התהליך, ניתן לנקוט בכמה צעדים:

• בדקו היטב ומראש שכל המסמכים שאתם אמורים להגיש, מוגשים כנדרש. 
• הקפידו להתאים מראש את מבנה העסק לפי כל התקנות הרלוונטיות, כדוגמת תקני הבריאות והבטיחות, איכות הסביבה וכיוצא בזה. אם תדאגו לכך מראש, לא תצטרכו לאחר מכן לבצע שינויים מקיפים ולהמתין פרק זמן נוסף לעוד ועוד ביקורות חוזרות. 
• התייעצו עם אדריכל הבקיא בהוצאת רישיונות לעסק, בפרט בעל ידע ברישוי עסקי מזון. הוא יוכל לסייע בפנייה לרשויות הרלוונטיות וביצוע כל ההכנות וההתאמות מבעוד מועד.

קיבלתי צו סגירה מנהלי לעסק – מה עושים?

צו סגירה מנהלי הוא צו בעל משמעות משפטית, ופירושו כי ננקטת פעולה של סנקציה מהותית כנגד עסק, המחייבת את סגירתו. צו סגירה מוטל בשל אי עמידה בתקנות או בתקנים שבהם העסק אמור לעמוד. למשל הפרה של תקני תברואה, גילוי פרות בטיחות, הפרה של תנאי הרישוי ועוד.

כאשר מתמודדים עם צו סגירה מנהלי, יתכן שהדבר יהיה כרוך בהפסקת פעילות מידית. אם כן, מה עושים? כדי לטפל בצו סגירה מנהלי, הדבר הראשון הוא לבדוק את משמעות הצו – מהן ההפרות או התקלות שהצו מציין והן בבסיס ההוראה לסגירה. השלב הבא הוא תיקון של ליקויים ובעיות אלה, בהתאם לנדרש. למשל, הצו עשוי לחייב ביצוע שינויים הנדסיים במבנה, שינוי של נהלים תפעוליים, הוספת פתרונות ניקוז, פינוי עשן או השלמת היתרים וכיוצא בזה.

בתחומי שיפוט של רשויות רבות, אין זה מספיק לבצע את השינויים שבגינם הוצא צו הסגירה. לאחר ביצוע השינויים יש לתאם עם הרשות בדיקה חוזרת, על מנת להוכיח כי כל הליקויים והבעיות תוקנו כנדרש. ייעוץ אדריכלי ולפי הצורך גם ייעוץ מעורך דין יכולים לסייע להתמודד עם צו סגירה פרטני שהוצא לעסק. 

האם יש הבדל בין רישיון לעסק בתחום המזון שממוקם במדרחוב לעומת עסק דומה בקניון?

מיקומו של עסק בענף המזון עשוי בהחלט להיות בעל משמעות מבחינת הרישוי. יש הבדלים בין עסקים במדרחוב לעומת עסקי מזון בתוך קניון סגור והדבר עשוי להשפיע על תהליך הרישוי מבחינת רגולציה, חוקי תכנון, אופי התפעול וכיוצא בזה.

למשל, עסקים במדרחוב עשויים להידרש להתאים את עצמם לתקנות מחמירות יותר הקשורות לנגישות, זאת בשל האופי הציבורי והפתוח של המדרחוב והרצון לאפשר השתלבות לקהל הרחב במרחב הציבורי. לעומת זאת, עסקי מזון הממוקמים בתוך קניונים סגורים עשויים להידרש לעמוד בתקנות או בכללים מסוימים, לא רק כאלה שנקבעו על ידי הרשויות אלא גם כאלה שהוגדרו על ידי הנהלת הקניון – כך לדוגמא בנושאים כמו פינוי פסולת, אמצעי בטיחות אש ספציפיים ועוד. 

מהו גודל השטח שצריך בשביל לפתוח מפעל מזון?

גודל השטח הדרוש לפתיחת מפעל מזון או כל עסק בענף המזון תלוי בגורמים שונים. ככלל, ניתן לציין שגודל השטח נגזר מאופי הפעילות וסוג המפעל הספציפי שבו מדובר. גודל השטח נגזר מהיקף הייצור ומהדרישות העדכניות של הרגולטור. גודל השטח תלוי באופי ובסוג עיבוד המזון, תנאי הייצור הנדרשים, כמות כוח האדם (מספר העובדים) ועוד. יש לציין כי גודל השטח המינימלי צריך להפוך את מפעל המזון לבטיחותי לעבודה, לאסתטי ונקי מבחינה תברואתית. בחישוב השטח יש להתייחס לאזורי הבישול, לאזורים שבהם יעמוד ציוד אחסון או קירור, יש להביא בחשבון גם אזורי פריקה, אזורי עיבוד, מתקני פינוי פסולת וכיוצא בזה. 

עוד יש להביא בחשבון כי גודל השטח משפיע בין היתר על יעילות התפעולית, עמידה בתקנות הבריאות והתברואה, בטיחות העובדים וכיוצא בזה. בשטח הנתון של מפעל מזון יש להכניס אמצעי אוורור, טיפול בפסולת, מתקני פינוי עשן, מערכות לטיפול בשפכים כגון שומנים וכדומה. רצוי להתייעץ בנדון עם חברה לשירותי אדריכלות הבקיאה בהוצאות רישיון לעסקים בענף המזון. חברת Ipac שירותי אדריכלות והנדסה תסייע לכם לעמוד בתקנות, להגיש תוכניות המתאימות לאופי העסק ולהתחיל לעבוד כחוק, תחת רישוי נאות.