התחדשות עירונית בפריפריה

פרקי הזמן המקובלים הם בין 5 ל־8 שנים. בפרק זמן זה נכנסים תהליכי תכנון, הוצאת אישורים, הריסת מבנה ישן וביצוע הבנייה. משך הזמן תלוי בגודל הפרויקט, מקורות המימון ואופי הבירוקרטיה באזור. 

בהכללה, לדיירים משתלם להצטרף לפרויקט התחדשות עירונית. הדיירים נהנים מכך שלאחר הסיום הם מקבלים דירות חדשות, סטנדרט בניה איכותי, עלייה משמעותית בערך הנכס ושיפור עצום בתשתיות ובמרקם העירוני. 

במקרים שבהם חלק מהדיירים מתנגדים לפרויקט התחדשות עירונית, נדרש ניהול זהיר ורגיש של התהליך. ברוב המקרים, ניתן לקדם את הפרויקט גם ללא הסכמה מלאה – כל עוד מתקבלת הסכמת רוב מיוחס של כ־80% מהדיירים.
עם זאת, כדי למנוע עיכובים וסכסוכים, חשוב לקיים שיח פתוח, להציג לדיירים את היתרונות הכלכליים והאישיים של הפרויקט, ולהיעזר ביועצים משפטיים ומנהלי פרויקטים שמנוסים בהתחדשות עירונית. במידת הצורך ניתן לפנות גם למפקחת על רישום המקרקעין, שמוסמכת לאשר קידום פרויקטים גם מול מיעוט מתנגד.

כן. זכויות הבנייה בפריפריה לרוב גמישות יותר ונקבעות בהתאם למדיניות העירייה ולצורך בעידוד התחדשות עירונית באזורים פחות מבוקשים. במקרים רבים המדינה והרשויות המקומיות מעניקות תוספות בנייה, הנחות בהיטלי השבחה או הקלות תכנוניות כדי להפוך את הפרויקט לכלכלי ליזם ולכדאי לדיירים.
לעומת זאת, במרכז הארץ זכויות הבנייה מוגבלות יותר, אך ערך הקרקע הגבוה הופך את המיזמים לכדאיים גם ללא תמריצים ממשלתיים.