רוב הדירות החדשות שנבנות כיום נבנות מראש עם מרפסת פתוחה אשר נבנית צמודה לדירה עם מעקות שקופים. בדירות בהן אין מרפסת והדיירים מעוניינים לבנות מרפסת כתוספת יש לקבל היתרים ואישורים לפי הועדה המקומית. רוב המרפסות כיום הן מרפסות שמש כלומר מרפסת שבולטת מתוך המבנה אותה לא ניתן לסגור כחדר נוסף לדירה אלא להשאירה כמרפסת בלבד.

כיום ניתן להוסיף מרפסת שמש כמעט לכל דירה בכל בניין אך לא כל העיריות והמועצות מאשרות תוספת של מרפסת בודדת בבניין ולכן ההחלטה צריכה להיות של רוב דיירי הבניין ואישור תוספת של יותר מ75% מדיירי הבניין לתוספת של מרפסות בדירות.

• בנייה יבשה - הכוונה היא לבניית מרפסת מבלדה מוכנה שבנויה על עמודי הבטון של הבניין. שיטה מתקדמת המאפשרת בנייה של כמה מרפסות ביחד ובזמן קצר יותר. יש להקפיד מאוד על שיטת הבנייה ועל צורת העיגון על מנת שהמרפסת תהייה חזקה ולא תגרום לנזק לבניין. המרפסת היא קלה מבחינת משקל והתקנתה מהירה יחסית ויותר נוחה בבניין משותף מבחינת אורח החיים של הדיירים.

• בנייה רטובה - הכוונה היא לחפירת עמודי בטון ויציקתם לאורך הבניין. מדובר בשיטה מוכרת וזולה יותר אך היא גם מפריעה יותר לדיירים בבניין מבחינת לכלוך, הקמת פיגומים ועלולה לפגוע בגינת הבניין וגן גם מעמיסה על המשקל של הבניין.

שיטות נוספות הן מרפסות מתועשות ומוכנות מראש שמורכבות במהירות בדירה או מרפסות המכוסות דק.

כאשר מחליטים להוסיף מרפסת ומתקבל אישור על ידי רוב הדיירים יש לפנות לקבלת היתרים ולהתחיל לבנות את תוספת המרפסות. באם קיימת תוכנית מאושרת נדרש רק היתק בנייה של הועדה המקומית והתהליך עצמו ייקח רק כמה חודשים והוא קצר יחסית לתוספות בנייה אחרות. במידה ויש צורך בתוכנית חדשה יש צורך לבדוק את תוכנית בניין העיר ולהכינה מחדש מכיוון שיש לקדם את האפשרות להוספה או הרחבה של המרפסת וזהו תהליך שיכול לקחת כמה שנים במיוחד אם יש מתנגדים לתהליך.

ברגע שהתקבל אישור יש לתכנן את תוכנית הבנייה ואת הקונסטרוקציה בצורה מדויקת ולהגיש את תוכניות הבניה בצורה מסודרת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה על מנת לקבל היתר בנייה. זאת גם אם מדובר בשיפוץ או הרחבה של מרפסת קיימת, כל שינוי חייב לעמוד בתקנים של הבנייה שנקבעו בחוק. לאחר שמקבלים את האישור יש לקבוע עם אדריכל או מהנדס אשר תפקידו לבדוק את התוכניות ולהציג את כל האפשרויות למרפסת שקיימות בבניין וכן ללוות את התהליך של הגשת התוכניות לרשויות. מומלץ לשכור חברת בנייה המתמחה בכך וכן מפקח בנייה חיצוני לאותה חברת בנייה.

• גודל המרפסת: ברוב המועצות והעיריות מאשרים בנייה של מרפסת שהגודל של השטח שלה לא עולה על 10% מגודל שטח הדירה ועד 14 מ"ר, לפי גודל השטח הגדול יותר.

• מספר האנשים במרפסת: לפי התקן הישראלי המרפסת צריכה להיות מתוכננת בצורה כזו שתוכל לשאת עומס של 350 ק"ג לכל 1 מ"ר. רוב המרפסות בבניינים מותרות לשאת עד חמישים איש במרפסת כולל מקסם ביטחון

• גימור וחיפוי: על החיפוי החיצוני להיות תואם לגימור של הבניין ולהיות מותאם לצביעת בטון חיצוני בצבע אפוקסי. כמו כן ניתן להשתמש במגוון חיפויים לגימור הרצפה החל מקרמיקה , גרניט פורצלן ועד דק. יש לקחת בחשבון תנאי רטיבות ושמש אליהן חשופה המרפסת בעת בחירת החיפוי.

• מעקה המרפסת: על המעקה לסגור היטב את כל שטח המרפסת כאשר ההמלצה היא על מעקה שקוף מזכוכית עבה. ישנן אופציות של סורגי מתכת מעקה לבנים ועוד- בכפוף לתוכנית הבנייה של המרפסת והאישורים הנדרשים.

יש לקחת בחשבון שכאשר מרחיבים או מוסיפים מרפסת מעלים בכך את ערך הדירה ולכן חלק מהרשויות תגנבה על הפעולה היטל השבחה. כמו כן עד גודל של 14 מ"ר אין תשלום ארנונה על מרפסת.גודל המרפסת: ברוב המועצות והעיריות מאשרים בנייה של מרפסת שהגודל של השטח שלה לא עולה על 10% מגודל שטח הדירה ועד 14 מ"ר, לפי גודל השטח הגדול יותר.