מה נחשב לתוספת קומה בישראל?
תוספת קומה בישראל, כשמה כן היא: הוספת עוד קומה לבית פרטי או לבית דירות. באופן טבעי מדובר בבניה שתיעשה על הגג של הבית הפרטי או בדירה הקרובה ביותר לגג בבניין בו מתגוררים מספר דיירים, או, במקרה של דירה בקומה ראשונה, על עמודים שרוצים לסגור מתחתיה.
בכל מקרה חשוב להתייעץ עם אדריכל או מהנדס בניין כדי לדעת האם זה בכלל אפשרי ובר ביצוע מבחינה הנדסית-תכנונית.
תוספת קומה, הן בבית פרטי והן בבית משותף, יכולה להיות פתרון אופטימלי למצוקת הדיור של משפחות, להעלות את ערך הבית, ועוד.
ישנה גם אפשרות לתוספת קומה שלמה במסגרת תמ”א 38 לפי תכנון מחודש של המבנה כולו.
אילו אישורים צריך לשם הוספת קומה לבית פרטי?
כשמדובר בבית פרטי או בבניין משותף צריך לבדוק מול הרשות המקומית מה הן זכויות הבניה האפשריים בשטח של הנכס.
צריך לבדוק את התב”ע של האזור ומצב הבעלות על הגג עליו רוצים לבנות את הקומה הנוספת. אם מדובר בבית פרטי, בדרך כלל אין בעיה מאחר ורק בעלי הבית צריכים להוכיח כתב בעלות.
אילו אישורים צריך לשם הוספת קומה בבית משותף?
בבית משותף, אזור הכניסה, הגג ואזורים הצמודים לבניין נחשבים בדרך כלל לרכוש משותף, ואם מישהו מהדיירים רוצה להוסיף קומה על הגג או מתחת באזור העמודים, עליו להשיג הסכמה של 75% מהדיירים לרכישת בעלות על השטח המדובר.
לאחר שהדברים הללו סודרו, צריך להכין בקשה להיתר בניה בתהליך המקובל.
בהיתר יש תיאור של הבקשה, ומסמך שבו רשומים שם מגיש הבקשה, שם האדריכל, שם המהנדס, שמות בעלי הזכויות בנכס, התב”ע החלה על הבניין, אילו הקלות אושרו בהיתר, ובאילו שטחים מותר לבנות.
תוספת קומה במסגרת תמ”א 38
תוכנית תמ”א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לשיפוץ וחיזוק מבנים ישנים שנמצאים בסכנת קריסה, בעיקר בזמן רעידת אדמה.
התכנית חלה על בנייני מגורים משותפים לפי הכללים הבאים:
- בניינים שהיתר הבניה שלהם הופק לפני ה-1 בינואר 1980.
- בניינים שאינם עומדים בתקן הישראלי 413 של עמידות בפני רעידות אדמה.
- בניינים שאינם עומדים מסיבה זו או אחרת לפני הריסה.
- בניינים משותפים שהם בני שתי קומות ומעלה ושטחם הכולל הוא מעל 400 מ”ר.
במקרה של תמ”א 38, הקבלן מסכם עם בעלי הדירות על תוספות שטח לכל אחת מהדירות, והוא נהנה מקבלת תוספת של יחידות דיור בבניין. מדובר בדרך כלל בתוספת של קומה וחצי באזור המרכז ושתי קומות וחצי בפריפריה. תוספת קומה יכולה לקרות על גג הבניין או יחידה הנבנת בקומת העמודים. הקבלן גם יהיה פטור מתשלום היטל השבחה.
הוספת קומה באמצעות בניה קלה
תוספת קומה באמצעות בניה קלה כרוכה בדרך כלל בבנייה על גבי מבנה קיים באמצעות חומרי בניה קלים.
היתרונות של תוספת קומה באמצעות בניה קלה כוללים:
- זמן בנייה קצר יותר – חומרי בנייה קלים מגיעים כלוחות להרכבה מהמפעל וניתן להרכיבם במהירות, מה שמפחית משמעותית את הזמן שלוקח להשלמת פרויקט בנייה. זה יכול להוביל לעלויות עבודה נמוכות יותר ולזמני סיום מהירים יותר של הפרויקט.
- עלויות בנייה נמוכות יותר – חומרי בנייה קלה לרוב זולים יותר מחומרי בנייה מסורתיים, כגון בטון ופלדה. זה יכול להביא לחיסכון משמעותי בעלויות כאשר מוסיפים קומה, מה שהופך אותן לאפשרות בנייה חסכונית יותר.
- יעילות אנרגטית – חומרי בניה קלה עשויים פעמים רבות מחומרים מתחדשים, ונדרשת פחות אנרגיה להפקה. בנוסף, הם מספקים בידוד טוב יותר ומפחיתים את צריכת האנרגיה לחימום וקירור.
- חוזק מבני – למרות היותם קלים, חומרי בנייה מודרניים אלו מתוכננים להיות חזקים ועמידים להפליא. המשמעות היא שניתן להשתמש בהם במגוון רחב של יישומי בנייה, כולל בניינים רבי קומות, תוך שמירה על שלמות מבנית.
- קיימות – חומרים לבנייה קלה ניתנים גם למיחזור ומאפשרים גם בניה קלה, מהירה וגם ידידותית לסביבה.
למי עליי לפנות בשביל לקבל היתר לתוספת קומה?
התהליך של קבלת היתר בניה מבחינה בירוקרטית הוא תהליך מתיש, לעיתים ארוך ותמיד מייגע. זו הסיבה שאנשים רבים המעוניינים בתוספת קומה לבית פרטי או משותף בוחרים לגשת למשרד אדריכלות והנדסה המתמחה בהשגת היתר בניה לפי הצורך. משרדים אילו, כדוגמת Ipac אדריכלות והנדסה, מכירים את רזי הבירוקרטיה, מכירים את המערכות האחראיות על מתן היתרים, ומכירים מספיק את התהליכים והתקנות, על מנת לדעת איפה ניתן לקצר הליכים, לזרז ולסיים אותם לטובת הלקוח.
חברת Ipac מציעה מגוון שירותים תחת קורת גג אחת כגון: השגת היתרים לתוספות בנייה מסוגים שונים כולל חריגות, היתר להוספת ממ”ד, מרפסות, בריכה ועוד. lpac מעמידה לרשות לקוחותיה אנשי מקצוע מיומנים, כולל מהנדסי בניין, מהנדסי קונסטרוקציה, מפקחי בנייה, מנהלי פרויקטים שמלווים כל פרויקט מא’ עד ת’, אדריכלית ומעצבת פנים.
זה מאפשר לחברה לתת הצעה מחיר אופטימלית לפי צרכי הלקוח ואולי חשוב מזה, ליווי צמוד, תשומת לב וחיוך.
